מומחה להשתלת שיניים – כל הפרטים על "התואר" מומחה להשתלות שיניים

מי הוא מומחה להשתלת שיניים ? כמה זמן לומדים לתואר מומחה להשתלת שיניים ? איפה לומדים להיות מומחה להשתלות שיניים ? כמעט בכל יום, בכל תכניות בוקר בטלוויזיה מרואיין "מומחה להשתלות שיניים" שמספר מה הוא יודע לעשות ועונה לשאלות חכמות של המראיין/  המראיינת. ( אגב עבור הראיון הזה " המומחה " משלם לתכנית הבוקר כ- 6000 ש"ח  ל-5 דקות זמן אוויר) .

האם בכלל קיים תואר מומחה להשתלת שיניים ?

ובכן – להפתעתנו הרבה – אין תואר כזה או התמחות כזאת בישראל ונכון לעכשיו גם ברוב מדינות העולם. בישראל השימוש בתואר " מומחה להשתלת שיניים " אינו חוקי ומטעה את הציבור במתכוון.
בגרמניה קיים תואר  " אקספרט Expert " בהשתלת שיניים ( מומחה להשתלת שיניים בתרגום לעברית ) . התואר מוענק על ידי ארגון המשתילים הגרמני, לאחר עמידה במבחנים בינלאומיים מורכבים. כמו כן, המועמד נדרש להוכיח ביצוע מוצלח  של מאות שתלים בטכניקות שונות. נוסף על כך, עליו להציג מעקב מתועד היטב ורב שנים אחרי השתלים שבוצעו על ידו.

לאחר השלמת התהליך – הרופא זוכה במעמד " Expert " ואף מוכר כעד מומחה על ידי בתי המשפט בגרמניה.

 

קיים תואר בינלאומי נוסף, " דיפלומייט – Diplomate " ( כלומר "מדופלם" ,בעל דיפלומה, בעל תעודת הסמכה ), מטעם  " הקונגרס הבינלאומי להשתלת שיניים  ICOI ".

ICOI הוא ארגון בינלאומי, המאגד רופאי שיניים משתילים בכל העולם. הארגון מנוהל על ידי רופאי שיניים בעלי שם עולמי, ברי סמכא בעבודה קלינית ובמחקר בתחום השתלת השיניים מכל העולם.  הדרישות לקבלת התואר זהות לדרישות האיגוד הגרמני: ביצוע מתועד ומוכח של מאות שתלים והצלחתם המוכחת לטווח רחוק.  נדרשת גם עמידה בבחינה מורכבת בכתב ובעל פה בפני ועדה בינלאומית.
נכון לסוף 2016 ,בישראל נמצאים ופועלים כ- 50 בעלי תאר Diplomate. על פי החוק בישראל רופאי השיניים הנ"ל אינם רשאית להציג את עצמם בתור מומחים להשתלת שיניים כיוון שהתאר אינו ישראלי.

למי מותר לבצע השתלות שיניים בישראל ?

בישראל מוכרות 9 התמחויות בתחומי רפואת השיניים השונים – מומחה לטיפולי שורש, מומחה ליישור שיניים, מומחה לשיקום הפה, מומחה לרפואת הפה, מומחה לרפואת שיניים לילדים, מומחה לרפואת שיניים ציבורית, מומחה למחלות חניכיים, מומחה לכירורגיית פה ולסת. התואר מומחה להשתלות שיניים אינו נמצא ברשימה זאת.

אם כך- נשאלות 3 שאלות :

א. מי מבצע השתלות שיניים בישראל ?
ב. מי רשאי לבצע השתלת שיניים בישראל ?
ג.  האם השתלת שיניים היא פעולה כירורגית בלבד או פעולת השלמת השיניים החסרות ?

ובכן- התשובה לשאלות א' + ב' ברורה ומעוגנת בחוק ובאתיקה:
נדרשים 4 תנאים בסיסיים על מנת שרופאי השיניים יוכלו ויהיו רשאים ליישם כל טכניקה חדשנית, במקרה זה השתלת שיניים, בישראל :
1. רופא שיניים צריך להיות מוסמך ובעל רישיון עבודה בישראל.
2. מרפאתו חייבת להיות מצוידת כנדרש ובתהליך התחדשות תמידי. לא מדובר רק
ב"מקדחה משוכללת להחדרת שתלים". במרפאה חייב להיות גם בציוד עיקור וחיטוי חדשני המתאים לפעולות  כירורגיות .
3. רופא שיניים צריך לעבור הכשרה מתאימה.
4.המשתיל צריך להיות מעודכן – כלומר לעבור השתלמויות באופן קבוע מדי מספר חודשים. הרופא חייב גם ללמוד מספרות מקצועית חדשנית בנושא השתלת שיניים. הספרות והכנסים הם הדרך המקובלת בעולם הרפואה להיחשף לשיטות החדשות ביותר, כלים ושתלים חדשניים ורעיונות מכל העולם.

מבחינה זאת, השתלת שיניים היא ככל טיפול שיניים או טיפול רפואי חדשני, פרוצדורה מתקדמת או אפילו אנטיביוטיקה חדשה.
על מנת לפשט את הבנת העניין, ניקח לדוגמא את המצאת ניתוחי לפרוסקופיה, זעיר פולשניים.  בדומה להשתלת שיניים, זאת טכנולוגיה חדשנית אך זאת אינה מומחיות נפרדת. זהו עוד כלי בארגז הכלים של המנתח .

הסעיפים 1 ו-2 הנ"ל הם מובנים מאליהם, קלים למעקב בדיקה ואכיפה.
אך לסעיף 3 – מהי ההכשרה המתאימה ל" משתיל שיניים" , מענה לא כך פשוט ונדון בו עוד מעט.

החלק החסר בפאזל " מומחה להשתלות שיניים " (השאלה ג' ) – מהו ביצוע השתל ? האם זאת:

1'- פעולה כירורגית עצמאית או לחליפין –
2'- השתל הדנטלי מהווה מרכיב אחד בקומפלקס הכולל  של  " שיקום השן  ושיקום הפה "  ?

התשובה 2' היא הנכונה כמובן. המטופל אשר מגיע למרפאה לא מבקש "לקבל שתלים". השתל ממש לא מעניין אותו. המטופל רוצה "לקבל שיניים".  לאור זאת, ברור שהשתל הדנטאלי הוא האמצעי ולא המטרה הסופית.
מיקום השתלים, פיזורם, זוויתם וכמותם אינם נקבעים על ידי הכירורג.
כל אלה נקבעים על ידי הרופא המשקם והדרך, בה הוא מחליט לשחזר את השיניים החסרות.
אי לכך- בדרך כלל קיים יתרון, כאשר אותו הרופא שמבצע את השתל, גם בונה את הכתרים על גבי השתלים.
מדובר בעקרון " הכל תחת קורת גג אחת " או כפי שאומרים האמריקאים – One stop shop .

בארץ קיימים 3 גופים הטוענים "לכתר" מומחה להשתלות שיניים :

(*****כל הנאמר מטה אינו קובע עמדה בסוגיית ה"זכאות" של קבוצה כלשהי מבין הקבוצות הנ"ל לתואר " מומחה להשתלות שיניים ", אלא מנסה לעשות סדר במידע. כל רופא שינים בישראל רשאי לבצע השתלת שיניים. המטופל יבחר לעצמו את רופא השיניים המשתיל המתאים לו.)

1.אגוד מנתחי פה ולסת, המסונף להסתדרות לרפואת שיניים בישראל.
2.אגוד מנתחי החניכיים  (הפריודונטים), המסונף להסתדרות לרפואת שיניים בישראל.
3.העמותה הישראלית להשתלות שיניים ( IAOI ), המהווה סניף ישראלי של הקונגרס הבינלאומי להשתלת שיניים ICOI  (המוזכר בתחילת מאמר זה.)

 

מי בכל קבוצה ?

1.מנתחי פה ולסת – מיומנים ללא ספק בביצוע ניתוחי פה ולסת מורכבים ומסובכים.
החדרת השתל היא "משחק ילדים" עבורם, כל כך פשוט, אולי אפילו " מתחת לכבודם" .
השתלת שיניים משתייכת לקבוצת "פעולה כירורגית זעירה ". לרוב- היא קלה יותר מעקירת שן רגילה. במקרים של השתלות עצם מורכבות ביותר הכשרתו הכירורגית של מנתח פה ולסת מהווה יתרון.
מהי היא ההכשרה של הכירורגים ספציפית לגבי השתלת שיניים ? ובכן, המציאות היא שרובם המכריע של מנתחי פה ולסת, לרבות הבכירים והוותיקים – לא קיבלו הכשרה ספציפית להשתלת שיניים מכוח ההתמחות בכירורגיה.  למעשה הם רכשו את הידע הספציפי בשתלים דנטלים באותם הקורסים וההדרכות, בהם למדו כל יתר רופאי השיניים המשתילים. רק ב-3-4 שנים האחרונות נושא השתלות שיניים הוכנס לתכנית לימודי ההתמחות. 

חלקו של הכירורג בתהליך שיקום הפה :  לאחר שהמנתח החדיר את השתל  הוא יוצא מהתמונה.  הוא אינו אחראי להמשך השיקום על גביו. המטופל יצטרך לפנות לרופא שיניים אחר, המשקם, אשר בונה את השיניים על גבי השתלים.
החיסרון בקונספט הזה ברור: הוא נוגד את עקרון  ה-" טיפול תחת קורת גג אחד " ועלול לעורר בעיות לקיחת אחריות במקרים של כישלון השתלת שיניים. מכאן השאלה: על מי נופלת האחראיות לתיקון המצב – על מנתח פה ולסת או על הרופא המשקם?

2. מנתחי חניכיים –  באופן מסורתי, המומחים בתחום זה עסקו בעיצוב הרקמות הרכות בעיקר, ניקוי אבנית עמוקה, הקצעות שורשים, סילוק עצם שטחית נגועה בין השיניים וכדומה. הקשר בין ניתוחי חניכיים לבין ניתוחי עומק בעצם אינו הדוק בלשון המעטה. יחד עם זאת, מקרים של השתלות חניכיים מורכבות – יש מקום להיעזר במנתח חניכיים.

גם כאן- החדרת שתלים הוכנסה לתכנית ההתמחות לפני מספר שנים מועט. רובם המכריע של מומחי החניכיים, לרבות הבכירים והוותיקים שבהם, למדו לבצע השתלת שיניים בקורסים פרטיים, בדיוק כמו מנתחי פה ולסת הוותיקים וכמו יתר המשתילים. רוב המומחים בתחום יבצעו שתלים דנטלים בצורה מקצועית ונאותה.

גם מנתחי החניכיים אינם עוסקים בשיקום השן או שיקום הפה וגם כאן לא מתקיים העיקרון של טיפול "תחת קורת גג אחת".

3. חברי העמותה הישראלית להשתלת שיניים–  בעלי דירוג Expert מטעם איגוד ההשתלות הגרמני ובעלי תעודת הסמכה ( Diplomate ) מטעם הקונגרס הבינלאומי להשתלת שיניים.
זאת הקבוצה השלישית של רופאי שיניים משתילים, בעלי מעמד מוכר בעולם בתחום השתלת שיניים. (התואר אינו ישראלי, אלא אירופאי ובינלאומי ). חברי קבוצה זאת משתייכים לסניף הישראלי של הארגונים הנ"ל. גם רופאים בקבוצה זאת עברו הכשרות בהשתלת שיניים לצד אותם מנתחי פה ולסת ומנתחי החניכיים ובאותם קורסים פרטיים בדיוק .
רופאים אלה עוסקים בשני השלבים של שיקום השן – גם החדרת השתל וגם שיקום השן על גבי השתל.  כאן אכן מתקיים העיקרון של "טיפול תחת קורת גג אחת". במקרה של תקלה- יש למטופל כתובת ברורה לקבלת האחריות.

מה המצב החוקי ?

חוקית אף קבוצה אינה רשאית להשתמש בתואר " מומחה להשתלת שיניים " כיוון שתואר כזה עדיין אינו קיים בישראל . חברי שלושת הקבוצות מקבלים את הידע בתחום השתלת שיניים מאותו מקור.

יש לציין, כי חברי העמותה הישראלית להשתלת שיניים הם היחידים מבין 3 הקבוצות שמקבלים את דירוגם ואת מעמדם בארגון אך ורק לאחר שהוכיחו והציגו ביצוע מוצלח ומתועד של מאות שתלים  דנטלים .

רופאי העמותה חייבים להוכיח שליטה בשיטות מגוונות וחדשניות ונדרשים להציג מעקב מתועד על העבודות לאורך שנים.  לאחר שהוכיחו יכולת מעשית גבוהה, הם נבחנים בחומר העיוני. בקרת המקרים והמבחנים העיוניים נעשים על ידי ועדת רופאי שיניים מובילים  מכל רחבי העולם ( אלה אותם המומחים אשר קובעים את הסטנדרטים העולמיים של השתלות שיניים ).

המועמד נבחן מול ועדת הבוחנים שאינם ממדינתו, על מנת להבטיח בחינה אובייקטיבית, ללא משוא פנים.
האם רופאי הקבוצה השלישית הם הזכאים למעמד" מומחה להשתלות שיניים " ?

חובת לימודי המשך

בניגוד למדינות רבות בעולם, בארץ לא קיים בחוק מעקב מסודר על לימודי ההמשך וההתעדכנות המתמדת על ידי הרופאים .
כמטופל, אני רוצה להאמין, כי חברי כל שלושת הקבוצות של " המומחים להשתלות שיניים " משתתפים בלימודי המשך ומתעדכנים בהתקדמות המדעית בתחום. יחד עם זאת, ברמה הרשמית- משרד הבריאות בישראל אינו מחייב רופאי שיניים בלימודי המשך . הרישיון לעסוק  ברפואת שיניים או רישיון מומחה באחד התחומים מוענק ללא תנאי לכל החיים.

להמחשה – מומחה למחלות חניכיים, לאחר שקיבל את רישיונו לפני 20 או 30 , יכול לנוח על "זרי הדפנה" ולא להשתתף ביום עיון נוסף בכל ימי חייו . אף גוף ישראלי אינו מפקח על רמת הידע של רופאי השיניים לאחר קבלת הרישיון.

פיקוח בינלאומי

במציאות- רק חברי העמותה הישראלית להשתלת שיניים , בעלי מעמד ה"דיפלומייט"  מפוקחים על ידי הארגונים הבינלאומיים ועל ידי העמותה הישראלית להשתלות שיניים. רופאים אלה מחויבים על פי תקנון הארגון להשתתף במספר שעות לימודי המשך מוגדר כל שנה ,על מנת להישאר מעודכנים ועל מנת לשמור על מעמדם ותוארם בארגון.
רופאי הקבוצה הזאת עוסקים בד"כ גם בהחדרת השתל הדנטלי וגם בשיקום הפה. כאן אכן מיושם הקונספט של " טיפול תחת קורת גג אחת " .