עישון כגורם סיכון בהשתלות שיניים דורש התייחסות בתהליך קבלת ההחלטות על ידי רופא שיניים משתיל.

הוכח שאחוזי הצלחת השתלת השיניים נמוכים יותר אצל המעשנים. עישון מצטרף לגורמי סיכון נוספים כגון- סכרת, אוסטיאופורוזיס ( בריחת סידן) , מחלות מטבוליות כגון סכרת, שימוש בתרופות מיוחדות, כגון קבוצת ביספוספאנטים ( פוסלן, זומרה וכד' ). זאת בנוסף ליכולת המטופל לשמור על היגיינה אורלית נאותה. כמות הסיגריות ליום משפיעה גם היא. ככל שכמות הסיגריות עולה כך עולה כך עולה הסיכון לדחיית השתלים הדנטלים. מקובל לחשוב שמספר סיגריות בודדות ביום אינן מהוות סיכון, אך בפועל- אין דרך לדעת זאת בוודאות. עדיף – לא לעשן !

עישון כגורם סיכון בהשתלות שיניים

מחקרים מראים שאחוז הכישלונות אצל המעשנים הוא 10-15% זאת לעומת 2-4% באוכלוסיה כללית בריאה.  כלומר –  על כל שתל דנטאלי שנכשל אצל הלא מעשנים, ייכשלו 5-7 שתלים אצל המעשנים. נתונים אלה מוכיחים כי יש לקחת ברצינות את הסכנות של עישון כגורם סיכון בהשתלות שיניים .

 נזקי העישון לגוף האדם

• פגיעה בתהליך ריפוי הפצעים.
• הגברת קצב הלב.
• השפעות מסרטנות בכל הגוף.
• פגיעה ביכולת איחוי העצמות.
• מעלה אפשרות לדלקות.
• מגביר את הסיכון להתפתחות הסוכרת .

נזקי העישון לשיניים ולרקמות הפה

• עלול לגרום לסרטן הפה.
• גורם לדלקות חניכיים.
• גורם לנסיגת עצם הלסת.
• גורם לכתמים חיצוניים וצביעה פנימית בשיניים.
• מעכב ריפוי פצעים.
• עלול לגרום לדחיית השתלים.

יש לציין, שעד אמצע המאה ה-20, עישון נחשב לפעילות חברתית בלתי מזיקה. אנשים עישנו במשרד, בבית, ליד הילדים, נשים בהריון –  בכל מקום אפשרי. בשנות ה-60 המוקדמות פורסמו על ידי ארגון הבריאות העולמי מחקרים המצביעים על עישון כגורם המעלה את התחלואה והתמותה. עישון כגורם סיכון בהשתלות שיניים הוכר לפני כ-20 שנה.

עישון כגורם סיכון בהשתלות שיניים

קיימת המלצה חד משמעית להימנע מעישון לפני, במהלך ואחרי ניתוחים פלסטיים. אותם העקרונות תקפים גם בניתוחי השתלת שיניים. עישון אסור לפני הניתוח ובמהלך ההחלמה. גם לאחר הריפוי ואפילו לאחר גמר שיקום הפה, ההצלחה אצל המעשנים נמוכה יותר.

ממשיך לעשן בכל זאת ? להלן רשימה חלקית של הבעיות הנגרמות על ידי העישון:

1.דימום יתר. הוראות לאחר השתלת שיניים מדגישות את הסיכון של דימום עקב פעולת היניקה במהלך העישון.

2.פגיעה בריפוי העצם וקליטת השתל. ניקוטין מכווץ כלי דם ופוגע בהספקת הדם לעצם.

3.פגיעה בריפוי רקמה רכה עקב אותו כיווץ של כלי דם ופגיעה בהספקת הדם לאזור הפצע.

4.פרי-אימפלנטיטיס ( דלקת סביב השתל ) . זאת מחלה חדשה שלא הייתה קיימת לפני הכנסת השתלים הדנטלים לארגז הכלים של רופאי השיניים. קיבלה את שמה על משקל פריו- דונטיטיס ( דלקת סביב השן ).

הרגלים מזיקים לשיניים

הרגלים מזיקים לשיניים הם תופעה, שרוב בני האדם לא נותנים עליה את הדעת וחבל.יתרה מזאת, רובינו אף לא מודעים להרגלים הרעים שהרוסים את שינינו – חלקם לאט אבל בטוח, אחרים- מהר ובפתאומיות.
חלק מהנזקים ניתנים למניעה, חלק לתיקון מלא או חלקי, אחרים – גורמים לנזק קבוע ובלתי הפיך. חלק מהנזקים עשויים להיות קלים ולא משמעותיים, אחרים- חמורים ביותר, החל בעקירת שיניים ועד לפגיעה בהתפתחות הלסתות אצל הילדים והמתבגרים.

עדיף כמובן לנסות ולהתגבר על הרגלים מזיקים לשיניים, מאשר לנסות לתקן אותם לאחר המעשה.
להלן רשימה חלקית של הרגלים כאלה.

הרגלים נוספים המזיקים לשיניים

1. הידוק או חריקת שניים ( ברוקסיזם, קלנצ'ינג) – זהו אולי ההרגל הנפוץ והמזיק מכולם. לפי דיווחים שונים 1 מתוך 3 אנשים בעולם סובל מתופעה זאת. רובם המכריע אינם מודעים לקיום הבעיה. הסיבה לכך, שהתופעה מתרחשת בעיקר בלילה, תוך כדי שינה .הרבה פעמים האתרעה הראשונה מגיעה מבן /בת הזוג ,קרוב משפחה או חבר שישנים בקרבת מקום.
   התוצאה עלולה להיות שחיקת שיניים עד כדי אבדן גובה הסגר, שבר בתלוליות, ניידות שיניים, פגיעה בעצב השן וצורך בטיפול שורש, שבירה של סתימות, כתרי חרסינה, כתרי זירוקניה קיימים.
   החריקה וההידוק נגרמים לרוב על ידי מתח נפשי, אך הנזקים ניתנים למניעה על ידי הרכבת מגן שיניים- סד לילה.
   כמובן טיפול בגורם המתח לא יזיק.
   חריקת שיניים מזיקה מאד אצל מבוגרים. לעיתים קרובות ילדים קטנים גם חורקים שיניים, התופעה מדאיגה את ההורים כמובן, אך אינה מסוכנת, לא גורמת לנזקים וחולפת לקראת גיל 8-10 .
2. צחצוח שיניים אגרסיבי- אנשים רבים מעדיפים מברשת שיניים קשה, מתוך מחשבה שהיא תוריד את הפלאק בצורה יותר יעילה. למעשה, צחצוח שיניים כוחני, במיוחד במברשת קשה משאיר חריצים עמוקים ועלול לשחוק את האמייל עד כדי הצורך בטיפול שורש. נוסף על כך, הברשת יתר עלולה לגרום לנסיגת חניכיים. מומלץ לשפר את טכניקת הצחצוח ולהשתמש במברשת שיניים רכה וקטנה.
   

   מה עוד מזיק ?

1. מציצת אצבע, דחיפת לשון – בעיה נפוצה אצל ילדים, במיוחד בתהליך גמילה ממוצץ. בדרך כלל הילדים מוצצים את האגודל אשר מפעיל לחץ על החלק הקדמי של הלסת העליונה ודוחף אותה החוצה וקדימה. עלול להיגרם עיוות קבוע בעצם הלסת, בעיות בלעיסה, שיניים עקומות, נשימה לקויה. יש לעשות כל מאמץ להפסיק את ההרגל המגונה. מציצת אצבע כמו גם דחיפת לשון לא יאפשרו יישור שיניים יעיל.
2. כסיסת ציפורניים- עלולה לגרום לשברים בקצות השיניים, נזק לאמייל, תזוזת שיניים.
3. אחזקת גוף זר- מחט, עפרון, מסמרים בין השיניים- הנ"ל.
4. משקאות מוגזים חומציים – החומצה עלולה להמיס את האמייל ולגרום לעששת.
5. סוכריות מציצה המכילות סוכר- הסוכר נמצא זמן רב בפה, ומהווה מזון לחיידקי העששת.
6. לעיסת מסטיק מוגזמת- עלולה לגרום לדלקת וכאבים במפרק הלסת ולשבירת סתימות וכתרים.
7. שימוש נמרץ בקיסמי שיניים או בחוט דנטלי- שימוש בכוח מוגזם יגרום לפגיעה בחניכיים.
8. עישון – מגביר סיכון למחלת החניכיים, צובע את השיניים, גורם לריח פה רע .
9. פתיחת בקבוקים, פתיחת אריזות – השיניים הם כלי אכילה, חיוך ודיבור. הן לא פותחן ולא מספריים. שימרו עליהן.