עקירה כירורגית היא אחד משני סוגי עקירת שיניים העיקריים : עקירת שן רגילה ועקירת שן כירורגית.

• עקירה רגילה או עקירה פשוטה – בקטגוריה זאת נכללות עקירות שלא מצריכות חיתוך רקמה רכה או הסרת עצם סביב השן. השן לרוב תצא בקלות, ללא פעולות מורכבות. זאת כיוון שכותרת השן או לפחות חלק ממנה בולטים לתוך חלל הפה. לרופא נוח לאחוז בשן על ידי כלי עקירה כלשהו ולהוציא אותה ממקומה.
  אם כותרת השן שלמה והשורש ישר למדי, העקירה תתבצע על ידי  צבת רגילה.
  לפעמים, אם נותר רק שורש השן או קיים חשש לשבר השן במהלך העקירה, נזקקים למניף. זהו מכשיר דמוי "מברג", הפועל כתריז ומניף את השן ממקומה.
  לעקירה מסוג זה נקרא – "עקירת שורש".  תת סוג נוסף של עקירות רגילות –  היא "עקירת פיצול" . במצב זה רופא השיניים מפצל את השן למספר חלקים ומוציאים אותם כל אחד בתורו.
  עקירה פשוטה עשויה להתבצע עם או בלי תפרים.
  מיקום השן בפה לא משנה, אפשר לבצע עקירה פשוטה לשן קדמית וגם לשן בינה, אם אינה כלואה בתוך הלסת  ושורשיה ישרים.

מתי מבצעים עקירה כירורגית

• עקירה כירורגית – לפעמים אין גישה ישירה לשן המיועדת לעקירה או שלא ניתן לראותה. זאת יכולה להיות שן בינה כלואה שאין לה מקום לצמוח והיא גורמת לדלקת וכאב .מקרה נוסף- ניב כלוא אשר מפריע לצמיחת השיניים באופן תקין. ייתכן גם שהשן נרקבה או נשברה עמוק בתוך הלסת, מתחת לגובה העצם או החניכיים.
  במצב זה יש לחשוף את השן בטרם ניתן יהיה לעקרה. חשיפה- משמעותה ביצוע חתך מבוקר בחניכיים, הזזתן ואף סילוק כמות עצם מסוימת. הכל על מנת להגיע לשן "הנסתרת" .
  עקירה מורכבת כזאת תמיד תחייב סגירת הפצע באמצעות חוטי תפירה בעוביים שונים. החוטים יכולים להיות ממשי או מניילון ויש להסירם לאחר 7-10 ימים. חוטים אחרים- נמסים מעצמם.

עקירה כירורגית לעומת עקירה רגילה

עקירה עלולה להתחיל כעקירה רגילה ולהסתיים בתור עקירה כירורגית .זאת אם חל סיבוך במהלכה – שבר בשן , התפוררות הכותרת, השן תפוסה חזק מדי בלסת, שורשי השן עקומים מדי . לעיתים- לאחר עקירה כירורגית יהיה צורך בקבלת אנטיביוטיקה למניעת זיהום. גם הסיכוי לנפיחות גבוה יותר לאחר עקירה כירורגית, עקב הבצקת שנוצרת בעקבות חיתוך הרקמה.

הוראות התנהגות לאחר עקירה כירורגית זהים להוראות לאחר השתלת שיניים .