קיבוע לאחר יישור שיניים מיועד לשמר את תוצאות הטיפול לאורך שנים. במהלך הטיפול האורתודנטי השיניים מוזזות באופן פעיל למקומן המיועד. בתום השלב האקטיבי אנחנו רוצים למנוע את נדידת השיניים ממקומן החדש. זה עלול לקרות עקב תהליכי גדילה, כוח הלעיסה, דחיפת לשון, מחלת חניכיים המחלישה את העצם העוטפת את השן.

כוחות אלה פועלים כל החיים, אי לכך הפוטנציאל לתזוזת השיניים קיים תמיד. גם השיניים אשר טופלו אורתודנטית –  אינן זוכות "לחסינות"  וזקוקות להגנה על מנת להבטיח תוצאות טיפול יציבות.

סוגי קיבוע לאחר יישור שיניים

כאמור,קיבוע לאחר יישור שיניים  נכנס לתמונה בשלב השימור, הרטנציה. זהו השלב הפסיבי של הטיפול האורתודנטי.  כאן השיניים לא זזות, ההפך- הכוונה היאלייצב אותן ככל שניתן.

קיימות 2 צורות מכשירי רטנציה ( retainers ) :

• ריטיינרים ניידים, הניתנים לשליפה מהפה.
• ריטיינרים מודבקים לשיניים בחלקן הפנימי, הקבועים, Splint.

לפעמים רופא השיניים בוחר אחד מהם, במקרים אחרים- נשתמש גם בריטיינר קבוע וגם במתקן הנשלף. סוג המתקן ומשך השימוש בו, נקבע לפי מורכבות המקרה.  כל מקרה לגופו. תקופת הזמן לשימוש בקיבוע עשויה לנוע בין שנה- שנתיים לבין הצורך לשימוש קבוע לכל החיים.

לפעמים המטופלים מזלזלים בהוראות הרופא ונמנעים משימוש בריטיינר. במקרים אלה- קיים סיכוי כמעט ודאי לנסיגה relapse לעמדת השיניים בטרם הטיפול האורתודונטי.

Retainer נשלף –

מדובר בפלטה, קשתית שקופה, נשלפת. היא מהווה קיבוע בפני עצמה או בשילוב עם חוט קיבוע מודבק. הפלטה מיוצרת מיד בתום השלב הפעיל של הטיפול ו"מצלמת" את המצב החדש. המטופל חייב להרכיב אותה בכל לילה בלסת שטופלה -העליונה, התחתונה או בשתיהן. לרוב מומלץ להשתמש בה לפחות שנתיים, עד לייצוב העמדה החדשה של השיניים. ( לאחר מכן ניתן לקיבוע מודבק בלבד.) כך אם חלה תזוזה כל שהיא במהלך היום, הפלטה תחזיר את המצב לקדמות בלילה. כמובן, הקשתית השקופה מונעת כל תזוזת שיניים לילית.

חסרון הקיבוע הנשלף הוא הצורך להבטיח את שיתוף הפעולה של המטופל. יתרונו – האפשרות לשמור היטב על ניקיון השיניים וכן שימוש חופשי בחוט דנטלי. יתרון חשוב נוסף- אפשרות להחליפו בחדש במהירות ובקלות.

הריטיינר הראשון כלול במחיר הטיפול. אם הריטיינר מתבלה או הולך לאיבוד- חייבים להכין חדש בדחיפות.  הריטיינר החלופי יחויב בתשלום מעבדה.

Retainer קבוע, מודבק –

זהו חוט קשירה מתכתי או חוט עשוי פולימר לבן המותאם למתאר הפנימי של קשת השיניים. החוט מודבק לשיניים, מקשר ביניהן ומונע את תזוזתן. יתרונו- המטופל הלא ממושמע לא יכול להסיר אותו וכך לפגוע בתוצאות הטיפול.

חסרונו- החוט עלול להישבר או להתנתק עם השנים.

סוג קיבוע זה עלול לצבור פלאק ואבנית, אי לכך הוא זקוק לתחזוקה שוטפת:

• אין צורך בהחלפה תקופתית של החוט אם הוא תקין. אך אם הרגשת בשבר, אי נוחות או ניתוק החוט- יש להגיע למרפאה בהקדם לתיקון או החלפה. יש אחריות של 12 חודשים על הקיבוע. לאחר מכן, אם קיים צורך בהחלפתו או בתיקון- המטופל יחויב בעלות ההחלפה.
• צחצוח יומיומי קפדני במגוון אביזרי ניקוי, קיסמים ומברשות מיוחדות. השיננית תדריך את המטופל ותסייע לו ללמוד את הטכניקות הנחוצות. הזנת הצחצוח עלולה לגרום לדלקת חניכיים ועששת.
• חיוני לשנות את הרגלי הנגיסה והאכילה. לא מומלץ לבצע נגיסה ישירה במזון קשיח או דביק. פעולה זאת העלול לנתק או לשבור את הריטיינר. מומלץ לחתוך מזון קשיח בסכין או מזלג.
• יש להגיע לניקוי שיניים וסילוק אבנית מדי מספר חודשים, בהתאם לקביעת רופא השיניים שלך והשיננית.

תגיות:

רופא שיניים, קיבוע לאחר יישור שיניים, טיפול אורתודנטי, טיפול אורתודונטי, יישור שיניים שקוף, שיננית, ניקוי שיניים, רטנציה לאחר יישור שיניים, ריטיינר לאחר יישור שיניים